לאחרונה קיבלתי מייל ממישהו והרגשתי שמשהו לא מסתדר
הניסוח היה נקי מדי, המלל והטונציה היו יותר מדי "טכניים"
וזה היה… חסר חיים, פחות אמין ובטח לא מייצר חיבור אנושי
ראיתי את זה לאחרונה גם במותג מוכר שהשקיע בקמפיין שלם
שנוצר כולו בבינה מלאכותית
התוצאה המושלמת הציגה תמונות נוצצות ודוגמנים עם פרופורציות ועור מושלמים,
אבל התגובות ברשת היו אחרות.
אנשים לא הרגישו חיבור. משהו היה חסר
מי זוכר שלא לפני כזה הרבה זמן, היה ברור לנו מתי נתקלנו בתוכן אמיתי
תמונה לא מספיק מלוטשת, טקסט עם טון אישי
היו נחשבים כמו משהו עם "חספוס אנושי"
היום?
בינה מלאכותית יודעת ללטש כל מסר,
לייצר קמפיין מהפנט בלחיצת כפתור
ולגרום לכל אחד מאיתנו להיראות כמו גרסה משופרת של עצמו.
וזה בדיוק האתגר בעיניי
הגבול הדק הזה בין לשמור על בינה אנושית על פני אובר דואינג של בינה מלאכותית
האם זה אומר שצריך להפסיק להשתמש בבינה מלאכותית?
כמובן שלא. היא כלי חזק ומשנה משחק
אבל דווקא בעידן שבו הכול יכול להיראות מושלם, האתגר האמיתי הוא לשמור על אותנטיות
איך עושים את זה?
- שומרים על סגנון אישי: בכתיבה כמו בדיבור, לפעמים זה בדיוק מה שהופך מסר לאמיתי
- נותנים מקום לפגיעות: תוכן אמיתי הוא כזה שמאפשר להרגיש דרכו את מי שכתב אותו
- עוצרים לפני הפרסום: אם משהו בתוכן חסר, אולי זה המקום להוסיף את הטאץ' האישי
ככל שהעולם הופך לטכני יותר, מי שמצליח לשלב בין חוכמת המכונה
לאמת האנושית, הוא כנראה זה שייצר אימפקט
מה אתם עושים כדי לשמור על האותנטיות שלכם?