יש מותגים שפשוט הולכים איתנו שנים.
הם מתחברים לצרכים ולערכים שמרגשים אותנו ואנחנו מוצאים את עצמנו מחוברים אליהם רגשית.
מסתבר ש- BI אינו רק קיצור של בינה עסקית אלא מגדיר גם את מה שנקרא: Brand Intimacy, המתאר עד כמה אנחנו מחוברים רגשית למותגים שאנחנו ממש אוהבים.
במבחן המציאות, אנחנו נוטים לרכוש יותר ממותגים שאנחנו מרגישים קשורים ומחוברים אליהם ועל הדרך, גם נפתח נאמנות.
עם זאת, כצרכנים יש לנו יותר מדי אפשרויות בחירה וה- FOMO ממהר להגיע…
ישנם 5 קריטריונים שמראים לנו עד כמה מותג מייצר חיבור רגשי עם הצרכן:
יוזרים – כמות הצרכנים שיוצרים אינגייג'מנט (engagement) עם המותג.
מינון הקשר – מותג שמייצר חיבור רגשי חזק עם הצרכן, מקבל ציון גבוה יותר על פני אחרים.
דפוסים – המייצרים את החיבור הרגשי כדוגמת: נוסטלגיה, טקסיות, הגשמה, זהות ועוד.
סוג השלב- האם מדובר בשלב התחלתי או מתקדם עד לחיבור רגשי מלא עם המותג.
מדד Brand Intimacy – נע בין 0 ל-100 ומחושב על סמך התובנות מארבעת הקריטריונים לעיל.
למה זה חשוב?
💫מותג שמייצר חיבור רגשי חזק מצליח לייצר יתרון צרכני וכלכלי על פני אחרים.
למשל, Apple משווקים מוצרים שאינם זולים במיוחד אך מכיוון שיש למותג קשר חזק עם הצרכנים שלו, הוא יכול להעלות מחירים ועדיין לשמר קהל צרכני מחובר ונאמן.
מותג חזק ואהוב שמייצר חווית לקוח פרסונלית, יכול להפוך לנכס מרכזי שיבטיח צמיחה מתמשכת, יעודד עקביות ויבסס יתרון תחרותי.
אם ניקח את Airbnb, המותג הצליח לייצר אמון וחיבור רגשי עם מטיילים שחיפשו חוויות אישיות המותאמות לצרכים שלהם. המותג הפך לחלק מחיי היומיום של הצרכנים שלו המשמשים גם כשגרירי המותג.
מותג שמפגין הדדיות כחלק ממאמצי השיווק והמכירה שלו, לוקח את החיבור הרגשי עם הצרכן לשלב הבא באמצעות מהלכים שממחישים תמיכה, אכפתיות וחיבור הדדי לערכים שחשובים ללקוח.
המותג Tiesta Tea משתמש בהדדיות כדי לייצר חיבור רגשי עם הצרכן והקים קרן לתרומה חזרה לקהילות המתמודדות עם מאבקים כלכליים יוצאי דופן.
מה דעתכם ועל איזה מותג לא תוותרו?