בפוסט האחרון בסדרה, הפוקוס עובר לאנה וינטור שנחשבת לאייקון אופנה בינלאומי וגם לסמל של חדשנות וגיוון.
למרות אישיותה הקשוחה, היא הצליחה לבסס בקרב הצרכנים את כוחו של מגזין ווג כמותג באמצעות מהלכים שיווקיים מפוארים.
היא ידועה ביכולת הייחודית שלה לטפח מותג ולחבר מהלכים שיווקיים לתוצאות מוחשיות וכספיות מבלי ליפול לקלישאה הידועה לפיה אופנה היא אומנות ולכן קשה לכמת אותה.
מה אפשר ללמוד מהדרך שלה?
בחרו את החזון שלכם –
וינטור בנתה את החזון של ווג כמותג נחשק, יוקרתי, אלגנטי ובעיקר, לא כעוד טרנד אופנתי אלא כאוטוריטה המכתיבה את הטרנדים.
ווג נתפס כמותג המחבר אופנה לתרבות ולעולם שבו אנו חיים. בבניית חזון, לסביבה שלנו יש משמעות: הדרך שאנו מתלבשים, אוכלים, מאזינים וצופים, שמובילה ומעוררת אותנו.
אל תחששו לשלב בין טרנדים –
היא יצרה את טרנד high-low שמשמעותו שילוב פרטי אופנה יוקרתיים עם פריטים פשוטים. למשל, בכריכת ווג הראשונה שלה הוצגה דוגמנית בחולצה ותכשיט בסך 10,000 דולר בשילוב ג'ינס ששוויו 50 דולר.
וינטור מהווה דוגמה לדרך שבה אפשר לפנות לשני קונספטים (יוקרה ופשטות) מבלי לסכן את המורשת הייחודית של המותג שלה.
אפשר ללמוד מוינטור איך אפשר לשמר את החזון באמצעות שילוב של טרנדיים עדכניים בעקביות ומצוינות בכל נקודות הממשק עם הלקוח.
הקדישו זמן לנתינה ותרומה לקהילה –
מתוך האג'נדה שווג לא עוסק רק בזוהר ויוקרה אלא בנושאים משמעותיים חובקי עולם, וינטור חיברה את ווג לקהילה וסייעה לגייס כ- 50 מיליון דולר למטרות צדקה.
היא הצליחה לעשות את זה בשיתוף עם מוזיאון מטרופוליטן הניו יורקי לאמנות והקימה את Fashion Night לתמיכה בכלכלת ניו יורק.
כצרכנים אנחנו יותר ויותר מונעים מבחירה במותגים שיש להם עשייה חברתית ושיודעים להקדיש זמן ומשאבים לתרומה לקהילה. כל אלו מייצרים בולטות ומשמעות של התהליך המיתוגי.
מה הייתם מאמצים?