"אני לא עייפה מעבודה. אני עייפה מהצורך להוכיח שאני חדשנית"
זה משפט ששמעתי ממנהלת צוות
בסוף אחת הסדנאות שהעברתי על
חדשנות מבוססת AI שבה גם צולמה
התמונה כאן
היא אמרה את זה כמעט בלחישה,
והחדר כולו השתתק
כי יש מי שהרגישו בדיוק אותו דבר,
רק לא העזו להגיד בקול
אנחנו חיים בעידן שבו כל דבר חייב להיות חדש
גרסה חדשה של מערכת,
שפה חדשה של עבודה,
גרסה חדשה של עצמנו
אבל בין כל השדרוגים והעדכונים,
איבדנו משהו פשוט: את השקט
אותה מנהלת סיפרה שהיא קמה בבוקר
עם רשימת עדכונים לפני הקפה
שאם היא לא תנסה עוד כלי AI חדש,
היא מרגישה שהיא “נשארת מאחור"
אבל מאחור למה בדיוק? מי קבע את הקצב הזה?
הפכנו את החדשנות ממנוע לצמיחה,
למדד לערך עצמי
וכשזה קורה, גם הדבר הכי מרגש
הופך לעוד משימה בטו דו ליסט אינסופי
ראיתי מנהלים מבריקים שהתרוקנו מרוב “קדמה”
צוותים שמריצים מערכות חכמות
אבל שוכחים לדבר אחד עם השני
כולנו רוצים לייעל, אבל לא תמיד יודעים לעצור
בינה מלאכותית לא תחליף אותנו
אבל היא בהחלט תבחן אותנו
האם נבחר להמשיך לרוץ מהר יותר
מבלי להבין לאן אנחנו רצים בכלל
הזמן הנכון לבנות תוכנית עבודה הוא עכשיו
כזו שמחברת אנשים, טכנולוגיה וחדשנות לתהליכים
נבנה את זה יחד, בצורה חכמה ונכונה
בואו נדבר
#HI #AI #people #CX #innovation