ממש לאחרונה הייתי במוזיאון העיצוב בחולון, בתערוכה הנדירה סביב מעצב העל אלבר אלבז.
כחובבת אופנה ואומנות, שמעתי על הכישרון שלו הרבה לפני.
גיליתי שגם מאחורי הכישרון הגדול הזה, יש אישיות גדולה מהחיים, מלאה בחכמה וכריזמה.
חווית הלקוח שלי מהתערוכה הייתה כל כך מיוחדת, שהיה לי ברור שאני מקדישה לה פוסט.
מה היה בה?
הרבה קסם באוויר, צבעוניות, נגיעה ברגש והשראה אינסופית.
מה לקחתי ממנה?
לחיות את הרגע-
"מי שטוב במה שהוא עושה, פשוט לא משחק משחקים. אז בואו לא נשחק משחקים, בואו נהיה קלים יותר, בואו נעשה טעויות ובואו נהנה מהרגע".
במהלך התערוכה הבאמת ייחודית הזו, הוקרנו חלקים מכל מיני אירועים בחייו של אלבז שהם בעיניי ממש פניני חכמה, כמו הציטוט שלו שבחרתי לשתף כאן.
אני תמיד אומרת שחווית לקוח מספיק טובה היא כזו "שתופסת" אותנו ברגע, בלי הרבה רעש, "משחקים" או "מניירות" מסביב. כזו שנרצה לחוות אותה שוב ושוב.
זו החוויה שנוצרה לי בתערוכה, כל רעשי הרקע של המבקרים מסביב, כאילו לא היו והשילוב של הפריטים והציטוטים עם המוזיקה, יצרו ניתוק מהמציאות לתוך איזשהי חוויה קסומה שהתחדשה בכל חלק שהוצג.
חוסר וודאות היא חלק מהתפתחות –
מסע החיים של אלבז לא היה פשוט, עם הרבה עליות ומורדות עד להכרה בינלאומית והקמת בית האופנה, ,AZ על שמו, שלא הספיק להתפתח יותר מדי לאור פטירתו לפני שנה מקורונה.
במסע שלנו כלקוחות ובכלל בחיים, הכל מונע מבחירות. המטרה שלהן לקדם אותנו בחיים בדרך מסוימת ובדרך כלל הן מלוות באי וודאות או ב- FOMO שאולי בחרנו במותג, שירות או מוצר מסוים פחות "שווים" או נכונים לנו על פני אחרים.
כמי שיצר חוויות לכך הרבה לקוחות וידוענים, אלבז השווה את הבחירה שלו באופנה, לחיים עצמם ו"דרושים פחד ואי וודאות אם נרצה להתקדם".
כוחן של ענווה וצניעות –
בכל הדרך שלו וגם כשנגע בכל כך הרבה הצלחה, אלבז לא שכח לרגע מאיפה התחיל ולאן הגיע. שמר על צניעות וענווה עם נגיעות של הומור.
הוא נשאר עם רגליים על הקרקע, מחובר לשורשים ואפשר ליכולות העיצוב הפנומנליות שהיו לו עוד מילדותו, לפרוץ החוצה כל הזמן. היה לו חזון לייצר נעליים לריצה וריקוד כי למה צריך לבחור כשאפשר גם וגם? גם היה ידוע בקולקציית הפיג'מות שהתבססה על זיכרונות ילדות שלו.
הוא היה מאמין גדול בכוח הנשי ובחיבור רגשי אמיתי.
כל אלו אפשרו לו בעיניי, לייצר כל כך הרבה חוויות לקוח קסומות ומרגשות גם אחרי מותו.
מה דעתכם?