לאחרונה פנה אליי לקוח פוטנציאלי שביקש שאעביר אצלו בחברה סדנה
באחד מתחומי המומחיות שלי שצריכה להיות מותאמת לצרכים שעלו
לאחר שיחת היכרות הגיע שלב האפיון והכנתי הצעה מסודרת שנשלחה אליו
לאחר מכן גם יצרתי הצעה מעודכנת בהתאם לשיחה נוספת ושינויים שנערכו
עבר זמן ואז הגיעה בקשה לא צפויה:
להעביר את הסדנה "על הדרך",
שלא תהיה בסגנון "רולס רויס"
במילים אחרות? לבקש ממני לעבוד ללא תמורה
הסברתי יפה ובמנומס שאני לא מכירה התנהלות כזו
ושזו לא הדרך שבה אני עובדת
אני חושבת שזה היה שיעור טוב עבורי
בלהציב גבולות שנכונים לי מקצועית וגם אישית
הערך שאנחנו מביאים לעולם צריך להיות
שווה את ההשקעה והמחויבות שלנו
ואנחנו צריכים לעמוד מאחוריו בביטחון מלא
גבולות זה לא רק "לא", זה אמירה ברורה:
אני יודעת את הערך שלי, אני גאה בו, ואני לא מתנצלת על כך
אז נכון, לא תמיד התגובה שמגיעה תהיה כמו שציפינו,
ולרוב לא תהיה הכנה מראש לרגעים שכאלו
וזה יותר מבסדר ונכון להכיר בערך שלנו,
לסרב כשמשהו לא מתאים, ולהציב גבולות עם גב זקוף
מה דעתכם? נתקלתם במצב דומה?
איפה אתם מציבים גבולות באפיקים מקצועיים?